גז"ד במסגרת הסדר טיעון למסייע בהבאת אדם לעסוק בזנות

1.         הנאשם הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות נשוא כתב האישום המתוקן - סיוע לסחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות למעשי זנות בנסיבות מחמירות וכליאת שווא, כאשר בישיבת הטיעונים לעונש האחרונה, תוקן כתב האישום בשנית ובעקבותיו גם תוקנה הכרעת הדין, כל זאת לאחר שהעבירה הראשונה, החמורה מבין העבירות שיוחסה לנאשם, הומרה לסיוע להבאת אדם לעיסוק בזנות, תחת העבירה של סיוע לסחר בבני אדם.

            הסדר הטיעון לא כלל הסכמה כלשהי לענין העונש, כאשר המאשימה הודיעה עוד בתחילת הדרך שבכוונתה לעתור לעונש של מאסר בפועל ופיצוי למתלוננת.

2.         מדובר בתיק שהוא חלק מפרשה רחבה מאד של סחר בבני אדם לצורך עיסוק בזנות, שבמסגרתה הועמדו לדין נאשמים רבים, כולל הנאשם הנוכחי, בתיק שזכה לכינוי 'תיק המחילות', שבמסגרתו הצליחה המשטרה לפצח פעילות של מועדוני ליווי שעיסוקם היה מבוסס על סחר בנשים שהובאו לארץ בדרכים לא דרכים, והוחזקו בניגוד לרצונן בתנאים כמעט בלתי אנושיים, ועברו מיד ליד כמטבע של סוחר, והנאשם אף ריצה בגין מעורבותו זו עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, בתפ"ח 1016/06, שם גזר עליו בית המשפט 36 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי כאחד משמונה נאשמים שנתנו את הדין באותו כתב אישום, והעבירה נשוא כתב האישום הנוכחי נעברה על ידי הנאשם עובר לאותן עבירות שבגינן נדון הנאשם ב-'תיק המחילות'.

            ב"כ המאשימה ביקשה להדגיש בפני בית המשפט שאילו עובדות התיק הנוכחי היו מובאות בפני התביעה עובר להגשת כתב האישום ב-'תיק המחילות', אזי אישום זה היה מתווסף לאישומים ב-'תיק המחילות', והנאשם היה נותן את הדין גם על מעשה זה, ומשום כך אין זה ראוי לפטור את הנאשם מעונש, הגם שמדובר בעבירה דומה שבוצעה בתקופה מקבילה שהרי רק לאחרונה הצטברו בדי המאשימה די ראיות שאיפשרו לה להגיש את כתב האישום הנוכחי, ראיות שלא היו בידה בעת הגשת 'תיק המחילות'.

3.         ב"כ המאשימה טענה שמדובר במעשים חמורים, בזויים, מעוררים שאט נפש ומחייבים התייחסות מחמירה של בתי המשפט כלפי תופעה זו של הבאת נשים לעיסוק בזנות, גם כאשר עבירה של סיוע לסחר בבני אדם נמחקה מכתב האישום, שהרי מדובר בסוג עבירות שנועדו כל כולן להעשיר את כיסיהם של העבריינים תוך התעלמות מוחלטת מאותן נשים שעוברות כמטבע בידי הסוחר מאחד לשני, זכויותיהן של אלה נרמסות ברגל גסה, חירותן מוגבלת, תנאי העסקתן הן על גבול הבלתי אנושי, עבירות שהמחוקק מצא להחמיר את העונש המוטל על מבצעיהן, ובתי המשפט הכבידו את ידם בשנים האחרונות על עבירות שכאלה עד אשר התופעה הלכה ופחתה.

            מטעמים אלה עתרה ב"כ המאשימה להטלת עונש מאסר, הגם שהנאשם שוחרר ממאסרו הקודם לאחר שועדת השחרורים מצאה שהתנהגותו היתה תקינה, שהוא עבר הליך שיקום מוצלח, שהוא לא הסתבך בביצוע עבירות לאחר שחרורו ממאסר, וגם משום ששותפיו של הנאשם נדונו בפרשה זו במסגרת תפ"ח 1056/08, האחד לשתי שנות מאסר שרק אחת מהן מצטברת לעונש שאותו הוא מרצה, והשניים האחרים לעונשי מאסר חמורים יותר, כאשר רק הנאשם שנדון לשנת מאסר מצטברת הורשע בעבירות דומות לאלה בהן הורשע הנאשם פה.

            ב"כ המאשימה לא התעלמה מהנסיבות המקלות הקיימות בתיק זה,  בראש ובראשונה העובדה שהנאשם כבר נתן את הדין על מעשים דומים בתקופה מקבילה, שוחרר ממאסר והחל הליך שיקום, כמו כן התביעה לא התעלמה מהעובדה שהנאשם הודה במיוחס לו, שיתף פעולה עם חוקריו ואף הביא להפללת שותפיו, ולא התעלמה גם מתסקיר שירות המבחן שנמנע מהמלצה טיפולית הגם שיש בו לא מעט רכיבים חיוביים לגבי הנאשם - ואף על פי כן לא ראתה בכל אלה כדי להצדיק סטיה מרמת הענישה המקובלת, דהיינו מאסר מאחורי סורג ובריח.

4.         ב"כ הנאשם ביקשה להדגיש בפתח הדיון שהעבירות נשוא כתב האישום הנוכחי נעברו לפני העבירות ש-'בתיק המחילות', שם הוטל עליו עונש מאסר אותו ריצה הנאשם מאחורי סורג ובריח, ושוחרר בשחרור מוקדם על ידי ועדת השחרורים לאחר שהוכנה תכנית רש"א והיתה הסכמה אף מטעם הפרקליטות שהנאשם עבר כברת דרך המצדיקה שחרורו ברשיון.

            כן ביקשה הסניגורית להדגיש את העובדה שהנאשם הודה הודאה מלאה ומפורטת הקושרת לא רק אותו אלא גם את שותפיו, ושיתוף פעולה זה זכה להד תקשורתי נרחב במקום מגוריו של הנאשם, הובלט בתקשורת המקומית, ותמונתו של הנאשם זכתה לפרסום שעלול להעמידו בסכנה לא מבוטלת של פגיעה מצד גורמים עברייניים שאינם רואים בעין יפה שיתוף פעולה זה עם רשויות החקירה, וגם המשטרה סברה, לאחר מעצרו בתיק הנוכחי, שבשל שיתוף פעולה זה ראוי להחזיקו בהפרדה מוחלטת מהעצירים האחרים, ולראיה הוא הוחזק בהפרדה ארצית.

            כן ביקשה הסניגורית להדגיש את העובדה שכבר חלפו מעל לארבע שנים מאז ביצוע העבירות הנוכחיות, והנאשם לא היה מעורב בכל פעילות פלילית מאז ועד היום, הדגישה את העובדה שהגם שהתסקיר נעדר המלצה טיפולית, הרי הוא מגולל נסיבות חיים לא קלות כלל ועיקר, וגם הדגשת שירות המבחן שהוא מתקשה לקחת אחריות מלאה על מעורבותו בעבירה, הינה תולדה של התייחסות מחמירה מצד שירות המבחן, שהרי כתב האישום תוקן פעמיים לאחר הגשתו, ועבירות שיוחסו לנאשם בסופו של דבר היו סיוע להבאת אדם לעיסוק בזנות ולא סיוע לסחר בבני אדם, ויש להניח שאם שירות המבחן היה מודע לשינוי מהותי זה בסעיף האישום, יתכן והיה בוחן אחרת את עמדתו העקבית של הנאשם שנטל אחריות חלקית על המעשים שיוחסו לו בכתב האישום המקורי, ויתכן ושירות המבחן היה בנסיבות שכאלה מגיע למסקנה אחרת באשר להמלצות שבתסקיר.

5.         שני הצדדים הגישו לי פסיקה שתומכת בעמדתם העקרונית, ומקובלת עלי גישת התביעה לפיה מדובר בעבירות נתעבות של ניצול גופן של נשים לצורך גריפת רווחים כספיים תוך השלטת מרות, טרור ופחד על אותן נשים, גם כאשר מדובר במי שאינו נמצא בראש הפירמידה אלא משמש חוליה אחת מני רבות שנועדה להקל על העיסוק בזנות והסרסרות לזנות (ראה לצורך זה את ע"פ 3204/03, מ"י נ' יעיש בן דוד, נ"ח (1) 543).

"נוכח השינוי שחל באופיה של עבירת הסרסרות על רקע העידן האפל של סחר בנשים, על בתי המשפט לבחון מחדש את התייחסותם לעבירת הסרסרות...

סרסרות נגזרת ממעשי הסחר בסמים והסרסור מהווה חוליה חיונית בשרשרת הסחר כשהוא פועל בנסיבות אשר המחוקק ראה בהן חומרה מיוחדת, אין בעובדה שאינו שותף במעשה הסחר עצמו, כדי להפחית ממסוכנותו לציבור".

            (ראה בש"פ 7544/03, אדוארד רחימוב נ' מ"י (לא פורסם)) .

רמת הענישה שנקבעה בעבירות בהן הורשע הנאשם היא מחמירה, ולא בכדי נדון הנאשם לשלש שנות מאסר בפועל בגין מעורבותו ב-'תיק המחילות', כאשר חלק מהמעורבים שם אף נדונו לעונשי מאסר ארוכים הרבה יותר, עונשים המשקפים התייחסות מחמירה של החברה בכלל ובתי המשפט בפרט לתופעה בזויה ונתעבת של סרסרות לזנות וסיוע להבאת אדם לעיסוק בזנות כחלק מתעשיה שנועדה לנצל את גופן של נשים חלשות, לרוב עובדות זרות שמוברחות בדרך לא דרך לארץ, דרכונן נלקח מהן, והן נאלצות לעבוד בזנות בתנאים מחפירים תוך ניצולן המוחלט והשמתן בתנאים הגובלים במעצר.

אך יש לזכור שאין מדובר כאמור במי שעמד בראש הפירמידה, כך גם אליבא דכתב האישום, ויש לזכור שהנאשם כבר נתן את הדין על מעשים דומים, שבוצעו על ידו בתקופה מקבילה, הורשע ונדון ל-3 שנות מאסר, שוחרר לאחר שעבר הליך שיקום, עד אשר גם הפרקליטות נוכחה לדעת שיש ממש בטענות הנאשם על רצונו לשקם את חייו עד אשר הפרקליטות הסכימה לשחרורו המוקדם לאחר הגשת תכנית רש"א.

עיקר העיקרים נעוץ בעצם שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות החקירה, דבר שבא לידי ביטוי בהודאת הנאשם ומתעצם בשיתוף הפעולה שלו בהפללת שותפיו לעבירות, שיתוף פעולה שבעטיו מצא הנאשם עצמו מאוים, תמונתו פורסמה ברבים כמי שמשמש עד תביעה שהביא להפללתם של שותפיו לעבירה.

נתתי דעתי גם לעונש שנגזר על שותפו של הנאשם, בתפ"ח 1056/08 הוא הנאשם מס' 1 שם שכאמור בית המשפט הטיל עליו שנתיים מאסר בגין מעורבותו הזהה למעורבות הנאשם, כאשר רק שנה אחת מתוך השתיים תרוצה במצטבר והאחרת תרוצה בחופף.